ההבדל שבין נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת השפעת סמים

 
לפני כשלושה חודשים הורשע הזמר שימי תבורי בנהיגה תחת השפעת סמים, ורישיונו נפסל לשנתיים. שימי תבורי אינו מקרה בודד, מדובר בעבירה נפוצה ורבים הנהגים המורשעים בגינה בבית המשפט.

חשוב לדעת כי מבחינת החוק אין הבדל בין נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת השפעת סמים. עם זאת, בתי המשפט נוטים יותר להחמיר עם נהגים שבגופם נמצאו שרידי סם מאשר עם נהגים שנמצאו נוהגים בשכרות. יתירה מכך, בעוד אלכוהול מותר בכמויות מסוימות בעת נהיגה, האיסור על שימוש בסמים מסוכנים בשעת נהיגה הוא מוחלט ואין משמעות לכמות.

מהי נהיגה תחת השפעת סמים?
"שיכור" בהתאם לסעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה הוא אחד מאלה:
(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב–100 מיליליטר דם:
(א) נוהג חדש;
(ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;
(ג) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;
(ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;
(4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין. (א1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

סם מסוכן הוא כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. כאמור, קנאביס על כל נגזרותיו הוא סם מסוכן שנכלל בפקודה.

סמכות המשטרה לעכב נהגים לבדיקה
שוטר החושד כי נהג מסוים נוהג תחת השפעת סמים רשאי לעכבו לבדיקה וכן לערוך חיפוש ברכבו לגילוי ראיות הקושרות את הנהג לחשדות. ואולם, בשונה מבדיקת ינשוף לאיתור אלכוהול בגופו של הנהג בה לא נדרש "חשד סביר", בבדיקה לצורך איתור שרידי סם נדרש "חשד סביר". החשד הסביר יכול לקום בהתקבל ידיעה מודיעינית מוקדמת או בעקבות התנהגות הנהג לרבות מעורבותו בתאונת דרכים.

במקרה בו תתבקשו למסור בדיקת שתן, סירובכם לבצע את הבדיקה מקים חזקה כאילו הנכם נוהגים תחת השפעת סמים. בנוסף לבדיקת השתן תידרשו לעבור גם 'בדיקת מאפיינים'. בדיקה זו מושתת רובה ככולה על התרשמותו הסובייקטיבית של השוטר. בבדיקת המאפיינים תתבקשו לעמוד במספר מבחנים: קירוב האצבע לאף כשאתם בעיניים עצומות, הליכה על קו ישר תוך הצמדת עקב לבוהן ועוד. בנוסף, השוטר יכתוב בדו"ח הבדיקה את התרשמותו ממספר גורמים חיצוניים כגון ריח, התנהגות, יכולתכם לענות על שאלות וכד'.

העונש הצפוי לנהג שנתפס נוהג תחת השפעת סמים
כאמור, נהג אשר בגופו נמצאו סמים (לא משנה הכמות) צפוי לעונש של פסילת רישיון לתקופה של מינימום שנתיים. אם מדובר בעבירה חוזרת של נהיגה תחת השפעת סמים העונש אף יכול לכלול רכיב של מאסר בפועל.
 
לסיכום:
חשיבות ההיוועצות בעו"ד
אם עוכבתם בחשד לנהיגה תחת השפעת סמים חשוב שתדעו, כי לפי פסיקת ביהמ"ש העליון (רע"פ 2538/11 אבי בר נ' מדינת ישראל, רע"פ 6084/11 פרוקופץ נ' מדינת ישראל) יש לכם זכות להיוועץ בעו"ד טרם ביצוע הבדיקה.

אם נלקחתם לתחנת המשטרה שמרו על זכות השתיקה עד להגעתו של עו"ד הבקיא בדיני תעבורה. לכל מילה שתאמרו בחקירה עלולה להיות השפעה מכרעת על המשך ההליך.

עו"ד המכיר היטב את החוק והפסיקה עשוי לסייע לכם לגבש קו הגנה חכם ואף להציל אתכם מעונשים כבדים.

מאמרים